פסק-דין בתיק ת"א 40835-06-12

1. בהתאם להסדר הדיוני בין הצדדים, אשר אושר על ידי בית המשפט, מתבקשת בהליך זה הכרעה בשאלה, אם רשאית התובעת (להלן: "בית אל") לדרוש תשלום מהנתבעת (להלן: "נירים"), כתנאי להותרת מערכת סינון ואב"כ  בחזקת הנתבעת ואם כן - מה התשלום שיידרש נירים לשלם עבור המערכת.  בהתאם להסכמה הדיונית - הצדדים מסכימים כי תשלום זה (ככל שייקבע שיש לשלמו) יכול להיות עד לגובה של 31,694 ש"ח.

רקע והמחלוקת בין הצדדים

2. אין מחלוקת, כי בין בית אל לבין נירים, לא נחתם מעולם כל הסכם.  בית אל, סיפקה את מערכת הסינון נשוא הליך זה (להלן: "המערכת"), לבקשתה של חברה אחרת - בן אריאל פרויקטים בע"מ (להלן: "בן אריאל"), אשר אף היא צד להליך זה ובן אריאל, היא שהייתה אמור לשלם עבור המערכת, אשר הוזמנה עבור נירים. 
3. בין בית אל לבין בן אריאל, נחתם ביום 2.2.12 הסכם התקשרות לרכישת המערכת, בו נקבע כי בן אריאל תשלם לבית אל, סכום של 25,300 ש"ח לא כולל מע"מ, עבור רכישת המערכת והתקנתה בבית האריזה של נירים.  הסכם נוסף בין אותם צדדים נחתם ביום 12.2.12, לרכישת תעלת אוויר בעלות של 465 ש"ח. הסכם שלישי בינהם נחתם ביום 15.2.12, לרכישת תוספת למערכת שנרכשה על פי ההסכם הראשון, בעלות של 2,000 ש"ח. 
4. ביום 25.3.12, הותקנה המערכת בבית האריזה של נירים.  בית אל שלחה לבן אריאל חשבונית מס על סך 31,668 ש"ח ובן אריאל שלחה לבית אל שיק על הסכום האמור, אולם שיק זה הוחזר לבית אל בעילה של העדר כיסוי מספיק. 
5. אין מחלוקת על כך שרק בהסכם השלישי (אשר צורף כנספח ב' לסיכומי בית אל), נרשמה "תנית שימור בעלות" על פיה: "המערכות יישארו בבעלות תעשיות ב.א. זכרון יעקב בע"מ עד לפרעון מלוא תמורתן בפועל.  לתעשיות ב.א. זכרון יעקב בע"מ זכות ליטול את הסחורה או לפרקה במידת הצורך, מכל מקום ולהשיבה לחזקתה, במידה והתמורה לא תיפרע במלואה במועד המוסכם."
6. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת תוקפה של תניית שימור בעלות זאת והשלכותיה על החזקת המערכת על ידי נירים, כשבית אל לא קיבלה את התמורה בגינה וככל שהתניה תקיפה ומחייבת גם כלפי נירים, קיימת מחלוקת בשאלה, אם תניה זו, אשר נרשמה במסמך שנחתם על ידי בן אריאל ביום 15.2.12, חלה גם על ההסכמים הקודמים שנחתמו בין הצדדים, אם לאו. 

טענות הצדדים

7. לטענת בית אל, מדובר בתניית שימור בעלות אשר על פי ההלכות בעניין זה, היא תקיפה.  כמו כן טוענת בית אל, כי נירים, בבקשה לביטול צו המניעה הזמני שהגיש, הודה בתוקפה של תניית שימור הבעלות, ורק טען כי איננה מחייבת אותו.
8. בית אל טוענת עוד, כי לנוכח תניית שימור הבעלות, בן אריאל, לא יכולה הייתה להעביר את המערכת לצד ג' כלשהו ובכלל זה גם לא לנירים.  לעמדת בית אל, לנוכח העדר התשלום על ידי בן אריאל, על נירים לשלם את שווי המערכת על מנת לעשות בה שימוש.  עוד טוענת בית אל, כי היה על נירים לבדוק בזהירות את זכויותיה של בן אריאל במערכת ועל כן אין זה משנה אם נירים ידע או לא ידע על קיומה של תניית שימור הבעלות. 
9. לעמדת בית אל, ככל שנירים לא בדק היטב את זכויותיה של בן אריאל, לא עומדת לו חזקת תום הלב ועל כן גם לא תסייע לו תקנת השוק. 
10. בית אל מוסיפה וטוענת, כי כשהיא נתקלת בקשיים לקבל תמורה עבור המערכות שהיא מוכרת, היא נמנעת מלמסור ללקוח טפסים הנוגעים לבדיקת על לחץ של המערכת. כך גם במקרה זה, טפסים אלה לא נמסרו ואף טופס 4 לא נמסר, כלומר יש לומר כי הליך מסירת המערכת טרם הושלם וגם מטעם זה, לא חלה תקנת השוק. 
11. אשר לתחולת תניית שימור הבעלות, טענת בית אל היא, כי כותרת הצעת המחיר השלישית, היא: "הצעת מחיר עבור בית אריזה קיבוץ נירים תוספת לה.מ. QO-03560-Y/1" ומכאן כי אין מדובר בהסכם חדש ונפרד, ועל כן תניית שימור הבעלות חלה לפחות גם על המסמך מיום 2.2.12.  לטענת בית אל, אין היגיון בטענה, כי הצדדים למסמך זה, התכוונו כי תהיה תניית שימור בעלות לגבי ציוד בעלות 2,000 ש"ח ולא לגבי המערכת כולה ששוויה מעל 30,000 ש"ח.
12. נירים מצידו טוען, כי נקלע למחלוקת לא לו.  ההסכמים שנכרתו, נכרתו בין בית אל לבין בן אריאל ואילולא חוסר יכולתה של בן אריאל לשלם לבית אל, לא היה נירים מוצא עצמו בסכסוך זה.  לטענת נירים אין לו יריבות עם בית אל. 
13. נירים טוען כי ביום 25.8.11 הוא חתם הסכם עם בן אריאל להקמת בית אריזה בנירים, כשמדובר היה בהסכם גלובלי, להקמת בית אריזה תמורת תשלום שהגיע ל - 5 מליון ש"ח   כמעט.  לטענת נירים, עד להגשת הבקשה לצו מניעה זמני על ידי בית אל, שילם לבן אריאל, 4,856,000 ש"ח, כשהסכום שטרם שולם, יועד לסיום עבודות גימור, לאחר שהתקנת המערכות הסתיימה.  אשר על כן ,לטענת נירים, הוא שילם את מלוא התמורה עבור המערכת ואין לדרוש ממנו עוד דבר. 
14. טוען נירים, כי הוא זכאי לחסות בצילה של תקנת השוק הקבועה בסעיף 34 לחוק המכר תשכ"ח 1968 (להלן: "חוק המכר").  לטענת נירים, לבית אל לא יכולה להיות טענה לזכות קניינית מכוח תניית שימור הבעלות, בשל ההלכות בעניין זה.  מכל מקום, גם אם הבעלות במערכת לא עברה לידי בן אריאל, לטענת נירים, תקנת השוק חלה ומכל מקום, לטענת נירים, לגבי המערכת, לא הייתה תניית שימור בעלות ואם הייתה הרי לכל היותר היא חלה לגבי התוספת למערכת ולא לגבי המערכת כולה. 
15. אבחן אם כן סוגיות אלה אחת לאחת ואתחיל דווקא באחרונה - תחולתה של תניית שימור הבעלות, לאחר מכן אבחן את תוקפה של התנייה ואת תחולת תקנת השוק לפי חוק המכר על ענייננו. 

תחולת תניית שימור הבעלות 

16. משבן אריאל איננה חלק פעיל בתיק זה וממילא הוסכם בין הצדדים, כי לא יישמעו ראיות, הדיון בשאלת היקפה של תניית שימור הבעלות, נסמך על ניסיון להבין את המסמכים הרלוונטיים מתוך עצמם ואין אפשרות להתחקות אחר כוונת הצדדים למסמכים אלה.